החלטה בתיק ב"ש 91902/05

1.         זוהי בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה, כל זאת בצד ערעור שהוגש על-ידי המבקש על החלטה של בית-המשפט לעניינים מקומיים מיום 26/5/05, בה דחה בית-המשפט את בקשת המבקש לעכב את ביצוע הצו או להאריך מועד ביצוע צו ההריסה, בכל הנוגע לנכס ברח' סלמה 38 בת"א.

            לציין, שצו ההריסה המנהלי המקורי הוצא כבר ביום 15/8/04, כאשר המבקש הגיש כבר בחודש ספטמבר 04' בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המנהלי, בקשה שנקבעה לדיון ליום 3/11/04, אך נמחקה עקב אי התייצבותו של המבקש.

2.         מדובר במקרה יוצא דופן וחריג בנסיבותיו, הכל כפי שעולה מטענות המבקש, שפורטו בהרחבה בהודעת הערעור אך גם בבקשה לעיכוב ביצוע ובתצהיר שנספח לה.

            לפי טענת המבקש הוא אינו הבעלים או המחזיק או בעל זכויות כלשהן בנכס הנ"ל, אלא מדובר במי שביצע עבודות שיפוץ ובנייה בנכס הרלוונטי, העבודות נשוא צו ההריסה המנהלי, כאשר העבודות בוצעו על פי בקשת שוכר פוטנציאלי של הנכס, ללא כל ידיעה של בעלת הנכס וללא כל מעורבות של זו בעבודות הבנייה וההריסה שנעשו במתחם.

            המבקש הוסיף וטען שאמנם הגיש בקשה בשמו לבית המשפט, בה נטענו טענות אחרות בתכלית, אך טענות אלה פורטו על ידי עו"ד אליו הופנה על-ידי חבר, ומשהגיע לאותו עו"ד, הבקשה והתצהיר היו כבר ערוכים ומוכנים והוא חתם עליהם מבלי לבדוק את תוכנם.

            לטענת המבקש, הוא אף לא זומן כדין לאותו דיון בבקשה לעיכוב ביצוע, אף שהוא אינו חולק על העובדה שאותו חבר נשלח על ידו, או פעל מטעמו, למזכירות בית המשפט וקיבל לידיו את הזימון לאותו דיון תוך שהוא מציין שהוא פועל על דעתו של המבקש, כך שגם אם לכאורה ישנה מסירה פורמלית, הרי הלכה למעשה המבקש לא ידע על מועד הדיון.

            טענה נוספת שנטענה על ידי המבקש היא שמדובר בבנייה המותרת לפי התב"ע, שבאה במקומה של בנייה קודמת שהיתה ישנה ומסוכנת, כך שאין המדובר במי שביקש להשיג יתרון שלא כדין או ליהנות מפירות בנייה בלתי חוקית, אלא במי שפעל בתום לב שעה שהרס את המבנה הקודם ובנה את המבנה החדש, כדי לשפר את מצב הבנייה במקום וכדי לאפשר ניצול מקסימלי של המושכר.

3.         ב"כ המשיבה, עו"ד לוי, התנגדה נחרצות לבקשה, הן בתגובתה בכתב והן בטיעונה בע"פ, טענה שמדובר במקרה מובהק של מי שביצע עבודות בנייה בהיקף נרחב ביותר של כ-180 מ' מבלי שטרח לקבל היתר מהרשויות המוסמכות, מדובר בבנייה מאסיבית שלא עברה ביקורת מתחייבת, מדובר בצו שהוצא לפני קרוב לשנה ועד היום לא נעשה דבר, ואף לא הוגשה בקשה לקבלת תיק מידע, מדובר בטענות סרק שמועלות על-ידי המבקש, כאשר מחד הוא טוען שאין לו כל זכויות בנכס, אך מאידך מגיש בקשה אחר בקשה לבית המשפט.

            עו"ד לוי הוסיפה וטענה שאין מקום לקבל את הטענה של המבקש בדבר מחדל או רשלנות של עוה"ד הראשון שייצג אותו, כל זאת כאשר לא התקבלה כל מצד עוה"ד הראשון ולא ניתן לקבוע ממצאים בסוגיה זו.

4.         חזרתי ובחנתי בקפידה את הטענות שהועלו על-ידי המבקש, וחייב אני לציין שחלק מהטענות הן אף בגדר טענות מקוממות, החל מטענתו הראשונית של המבקש, שהבקשה המקורית שהוגשה  על-ידו לביטול או עיכוב צו ההריסה המנהלי, נערכה על-ידי עו"ד אליו הופנה, כאשר הוא חתם על הבקשה וגם על התצהיר, אך לא קרא את תוכן הבקשה ותוכן התצהיר.

            מדובר בטענה מתממת מצדו של המבקש ואין בית המשפט יכול לקבל טענה זו ככזו שמצדיקה קביעה שהמבקש לא ידע כלל על ההליכים ולא ידע על תוכן בקשתו המקורית.

            טענה נוספת שאין בידי לקבלה נוגעת לעצם עיסוקו של המבקש כקבלן בניין ושיפוצים, שאישר שהוא הרס את המבנה הישן, אישר שהוא ביצע עבודות בנייה כמפורט בצו בהיקף של כ-180 מ', כל זאת מבלי שיוצג בפניו היתר כדין מטעם הרשות המוסמכת.

            אין בית המשפט יכול לקבל טענה שנטענת על ידי קבלן בניין או קבלן שיפוצים, שלא ידע דבר החובה לקבל היתר בטרם ביצוע עבודות בנייה בהיקף כה נרחב, ואין בית המשפט יכול גם לקבל טענה של קבלן שכזה שהסתפק באמירה מצד שוכר הנכס שיש בידו היתר שכזה.

            עבודות בנייה בהיקף כה נרחב מצריכות פיקוח ובקרה מצד רשויות הפיקוח העירוניות, מצריכות תוכניות עבודה (גרמושקה), מצריכות אישור של מהנדס שיפקח על עבודות הבנייה, מצריכות אישור של גורמים נוספים (כגון: מכבי-איש והג"א), מצריכות תוכניות מדידה, מצריכות תוכנית טופוגרפית וכו' - וכל אדם שמבצע עבודות בנייה, בייחוד אם עסוקו הוא בבנייה או בשיפוצים, מוחזק כמי שיודע היטב דבר חובתו לבצע עבודות בנייה רק בהתאם להיתר שיש בידו או שמוצג לו על ידי גורם מוסמך.

            טענה נוספת שהעלה המבקש, וגם אותה נאלץ אני לדחות, היא הטענה לפיה הוא לא ידע על מועד הדיון המקורי שנקבע בפני כב' השופט אטיאס, כאשר אין מחלוקת בדבר העובדה שהוא שלח אדם מטעמו למזכירות בית המשפט עם כל הפרטים הרלוונטיים של התיק, על מנת לברר על מועד הדיון, ואותו אדם אכן קיבל לידיו את ההזמנה לדיון.

            אין בית-המשפט יכול לקבל טענתו של אדם שצו הריסה מנהלי בוטל רק על סמך אמרה בעלמא, כאשר המבקש כקבלן שיפוצים או קבלן בניין היה צריך לדעת היטב שצו שכזה לא יכול להתבטל ללא שיתקיים דיון במעמד הצדדים, וגם אם קיימת אפשרות תיאורטית לביטול צו שכזה ללא קיום דיון בבית-המשפט, עדיין חייב היה המבקש לדרוש הצגת אותה החלטת בית-משפט בפניו ולא להסתפק באמרה בעלמא של אחר בדבר ביטול צו ההריסה המנהלי.

5.         סופו של דבר, לא ראיתי כל מקום לקבל את הבקשה של המבקש ולעכב את ביצוע צו ההריסה המנהלי, כאשר קיים אינטרס ציבורי כבד משקל המצדיק ביצועו של צו הריסה מנהלי במועד סמוך למועד מתן הצו, כדי שלא לעודד בנייה בלתי-חוקית שעלולה לסכן את המשתמשים באותו מבנה, בייחוד כאשר מדובר בבנייה לצורכי תעשיה ומסחר.

            עיכוב הצו כמבוקש, יש בו משום מתן פרס למבקש שלא פעל כפי שהיה צריך לפעול, ביצע עבודות בנייה בהיקף נרחב ביותר ללא היתרים וללא פיקוח נאות, התעכב מאוד בטיפול מאז מתן הצו המקורי - על כן אין כל הצדקה להעתר לבקשתו.

6.         שקלתי את טענותיה של עו"ד ניב רון, לגבי זכויותיה של בעלת הנכס, אישה באה בימים, בת כ-85, שפרנסתה על דמי-השכירות אותם היא מקבלת מהנכס הנ"ל, אך למרבה הצער, גם שיקול זה דומה שראוי הוא שידחה למול אותו אינטרס ציבורי המצדיק הוצאתו לפועל של צו ההריסה המנהלי, בייחוד לאחר שזה מובא לדיון בפני בית המשפט.